#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"התבקש בחו""ה לעשות לאחרים מלאכת או""נ, או צורך המועד, או דבר האבד, או צרכי מצוה, או צרכי רבים, או מעשה הדיוט, האם רשאי לבקש שכר טרחתו. <br>ב. פועל שאין לו מה יאכל האם רשאי להעסיק עצמו במלאכה שאינה קשורה כלל למועד כגון בניה וכדומה. מה הוא הגדר של מי שאין לו מ""י, ומה הדין כשיש לו ואין לו לבניו."	"א. או""נ ודבר האבד וצרכי מצוה וצרכי רבים (בה""ל תקמ""ד דלא כמחה""ש) מותר בשכר קצוב. והשאר אסור בשכר קצוב ומותר לאכול עמו. ב. מותר כדי שירויח וא""צ שינוי אבל בצינעא. וי""א דוקא שאין לו פת לחם, וי""א כל צרכי יו""ט. ובה""ל מסיק שגם לצורך ב""ב.ב. האם רשאים בחו""ה לקרוא לבעל מקצוע שיבא לתת לו הצעת מחיר עבור בנייה והרחבת ביתו לאחר המועד, והאם רשאים גם לסכם ולגמור אתו כדי שיתחיל בעבודה מיד אחר המועד.מותר ובלבד שלא ימדוד ולא יכתוב, מותר בתנאים הנ""ל. ולדעת מג""א צריך להתנות עמו שלא יתחיל בחו""ה אפילו במלאכת תלוש שעושה בביתו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקמב עד סוף סימן תקמה		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"האם עיריית ב""ב רשאית להעסיק בחו""ה פועלים בעלי מקצוע לצורך תיקון קו מים או ביוב, לצורך החלפת הרצפות ברחובותיה, לצורך גמר שיפוץ בנין הכנסים הנחוץ לתושבים בחו""ה, ואם מותר האם רשאין לכוון מלאכתם בחו""ה. <br>(רשות) מה הדין בהנ""ל כשיש מים אלא שרוצים להחליף הצינורות הישנים בחדשים או רצפות ישנות בחדשות."	"צרכי רבים לצורכי גופם וצורך המועד מותר אפילו מעשה אומן. למעט שיפוץ הבנין שאינו לצורך גופם אסור. ואף שבכה""ג מותר אפילו במכוון מלאכתו במועד, כאן שיש מנהיג וכו' אסור במכוון.<br>רשות, לכא' כיון שיש להם מים אלא שרוצים לחדש הצינורות, בכה""ג לא חשיב צורך המועד דומיא דהגהת אות בס""ת דאסור אע""פ שהוא צורך הרבים, כיון שיש להם אחרת בסימן תקמ""ה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקמב עד סוף סימן תקמה		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"קרה ל""ע פיצוץ באחד הברזים בביתו ויש בידו הבררה לסגור הברז הראשי ולא יהיה לו בביתו מים ויצטרך לקחת מהשכנים לכל החג. ויש בררה לקרוא לשרברב לבצע התיקון הדרוש, מה עליו לעשות."	"לכא' כיון שלא הותר מעשה אומן לצורך יחיד י""ל שעדיף לסגור הראשי אף שיהיה דחוק למים כיון שעכ""פ יהיה לו, ולא יתקן מעשה אומן. ואין להתיר כאן מעשה א' משום דהוי דבר האבד, שהרי יכול בקל למנוע דבר האבד ע""י סגירת הראשי.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקמב עד סוף סימן תקמה		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מה הדין לגבי כתיבת תפילין ומזוזות להניחן במועד, להניחן לאחר המועד. לכתוב לאחרים בשכר.	"מותר, מותר, אם אין לו מה יאכל מותר אפילו לצורך אחר המועד, ואם להרוחת יו""ט מותר למי שצריך בחו""ה. ואם הוא עשיר אסור בשכר ומותר בחינם לברו הצריך למועד.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקמב עד סוף סימן תקמה		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה הדין לגבי א. הגהת אות בס""ת, ב. תפירת יריעה שנקרע תפר שלה, ג. כתיבת ס""ת. ד. כתיבה לצורך רבים, כגון כתיבת הזמנת ש""ץ להתפלל אצלם."	"אם יש להם ס""ת אחרת אסור הפרדת דיבוק אות מותר. יתנו למי שאין לו מ""י. אם אין להם ס""ת אחרת ויגמרו בחו""ה מותר דצורך המועד.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקמב עד סוף סימן תקמה		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מה הדין באופנים הבאים. וכתוב הטעם לכל דין.<br>א.כתיבת אשראי לקוחות בבעל מכולת או ירקן.<br>ב. כתיבת שטר חוב למלוה כשהלוה אינו צריך הכסף במועד.<br>ג. כתיבת מכתב שאלת שלום<br>ד. כתיבת חידושי תורה<br>ה. אגרות של רשות, מה פירושו ומה דינן.	"מותר דבר האבד. אסור אינו צורך המועד, אא""כ לא ימצא ללוות אחר המועד. שו""ע מתיר דס""ל דהוי מעה""ד והוי נמי צורך המועד ששואל בשלומו,או שלא יהיה בדאגה (ריטב""א).ויש אוסרים ברמ""א שס""ל דנחשב מעשה אומן,ונהגו להחמיר. ובמ""ב הביא מנהג שמקילים ויש להם ע""מ לסמוך. רשות פירושו לב""י אגרות ממשלה וציווים ושבה""ל פירש כתב סמיכה מריש גלותא. וכתב הב""י דלכו""ע מותר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקמב עד סוף סימן תקמה		מאגר
